שם טוב לויראיון עומק ביוגרפי - רוק מתקדםהוא גדל על מוסיקה קלאסית; עזב את האקדמיה למוסיקה בגלל מלחמת יום כיפור; הצטרף ל'קצת אחרת' עם גרוניך ויידוב; הוציא לאור אלבום סולו פרוגרסיבי ('מצב רוח') בשנת 1976; הקים את 'ששת'; קנה את עולמו עם אריק איינשטיין; חלילן (מושפע מלהקת ג'טרו טאל ומנהיגה איאן אנדרסון), מלחין (מושפע גם מלהקת ג'נטל ג'ייאנט), מעבד ומבצע; זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום ההלחנה; קבלו את שם טוב לוי, שלא מפסיק להתקדםמאת: אורי ברייטמן תל-אביב, ינואר 2006 שם טוב לוי הוא אחד המלחינים החשובים בישראל. לצד עמיתיו לתחילת הדרך - יוני רכטר ושלמה גרוניך - הוא אמן השילובים הסגנוניים. מאז נולד למשפחה בולגרית בשנת 1950 בעיר רחובות, השכיל לשלב בין מוסיקה אתנית, מוסיקה קלאסית, רוק, ג'אז ו'פולק' מזרח-אירופאי. הוא היה כמעט בן עשרים כשהרוק המתקדם נולד בלונדון. עוד בילדותו האזין למוסיקה קלאסית, אבל ההשכלה הפורמלית חיזקה את ההשפעות הקלאסיות ונתנה לו את הכלים המקצועיים לכתוב מוסיקה באופן מסודר. "עזבתי את האקדמיה למוסיקה בתל-אביב אחרי שנתיים של לימודים. באותה תקופה (1973) פרצה מלחמת יום כיפור, גוייסתי במילואים במשך חצי שנה, ואחרי המלחמה לא חזרתי לאקדמיה. עברתי קורס למלחיני ג'אז במכללת ברקלי בעיר בוסטון, ארה"ב. גם לפני האקדמיה למדתי אצל אנשים באופן פרטי - המלחין גיורא שוסטר שאצלו למדתי מגיל תיכון, ואחר כך אצל ד"ר צבי קרן - כתיבה וג'אז. למדתי חליל כבר מגיל 13 חליל בתזמורת הפילהרמונית. בגלל ששמעתי הרבה וניגנתי הרבה - למדתי. הרבה מהדברים שעשיתי אחר-כך הם דברים אחרים מן המקובל במוסיקה הקלאסית - לא בדיוק לפי החוקים של באך ומה שלמדנו באקדמיה.
בראיון מאוחר לטל גורדון אמר על כך: "זה לא היה משהו שחשבתי או החלטתי עליו, לעשות רוק מתקדם, אבל באופן טבעי באתי ממקורות מסוימים של מוזיקה קלאסית, ג'אז. זה מה שדיבר אלי, סיקרן אותי, עניין אותי לשמוע ולפעמים לחקות את זה, לצלצל כמו זה, באופן טבעי. כשישבתי לכתוב משהו לא אמרתי לעצמי 'עכשיו אני אכתוב כמו ג'נטל ג'איינט'. גם היום אני לא ככה". אבל הוא מודה: "כולנו שפוטים של מה שגדלנו עליו". "לא ממש הבנתי למה קראו לזה 'רוק מתקדם' - אבל נשמע לי שזה לא כמו הדלתות ו'פינק פלויד' ורוק כבד, אני הבנתי שזה רוק מתוחכם יותר, או שהוא מעורבב. כמו סלט עם פריטים שלא תמיד הולכים באופן טבעי ביחד, מישהו עירבב אותם, כמו חסה עם דבש. הם עירבבו דברים שלא היו צפויים ולא היו טבעיים, לא היו המשך של משהו מאוד מסוים. לפעמים זה מין תחכום עד כדי התחכמות". אין ספק שהתחכמות היא לא משהו שהמוסקאי שם טוב לוי מעריך. "היה לי מעניין לשמוע בתור מוסיקאי, לפרק את זה לגורמים ולהבין מה קורה ולהיות מושפע מזה, אבל בגיל יותר מאוחר ידעתי להבדיל מה אהבתי ומה עיצבן אותי. לא כל מה שנדמה לך בגיל מסוים שאתה נדלק, מסתבר שחלק מזה התאהבות וחלק מזה זה יותר שכלתני. במוסיקה הפרוגרסיבית הזאת יש לפעמים נטייה לשכלתנות על חשבון רגשיות. לפחות אז, זה ניצח אצלי - כי חיפשתי דברים מעניינים שהם לא הדברים הסטנדרטיים. אני באמת התחנכתי על מוסיקה קלאסית, אז אולי באמת העירבוב והשילוב בין מוסיקה קלאסית, והמוסיקה הבולגרית והמזרחית שגדלתי עליה, הנגיעות של הג'אז והדברים האחרים והביטלס - העירבוב הזה הצמיח ממני מוסיקאי שעשה משהו שאז נקרא 'רוק מתקדם'. מוזר שכיום מתייחסים לכל זה כאל קלאסיקה ישראלית".
שם טוב לוי - האלבום 'התעוררות' - 1981
"נגינת החליל של סולן להקת ג'טרו טאל (Jethro Tull), איאן אנדרסון, בהחלט השפיעה עלי. אנדרסון עשה מהחליל כלי שיש לו גם ביצים, לא רק כלי עדין ומעופף. הוא המציא משהו בנגינה הזאת, וגם במוסיקה שלו יש המון אלמנטים פולקלוריסטיים וקשורים גם לרוק ומקצבים כאלו. זה דיבר אליי ובהחלט זה השפיע על המוסיקה של "ששת". לא ניסיתי לחקות אותו כי חיקוי תמיד נראה לי פאתטי. אף פעם לא הערצתי משהו ואני לא מבין את המושג "הערצה", אבל בהחלט הושפעתי חזק. אפילו הייתי בהופעה של ג'טרו טאל ב'סינרמה' בשנת 2000 ונהניתי, זה היה ערב נוסטלגי חם וטוב". אלבום הסולו הראשון של שם טוב לוי, "מצב רוח", יצא לאור בשנת 1976. שנה אחרי פירוק שלישיית 'קצת אחרת' (גרוניך נסע לחו"ל), הוא כתב אוסף שירים אישיים שהבהירו את הכיוון האמנותי שלו: שירי סוף הדרך, שיר, צער הלילה, יצאתי לטייל ברחוב, יום הולדת, קטע נעים, אחרי שהלכת מכאן, אדג'יו, מצב רוח. ניתן לאתר באלבום השפעות רוק מתקדם, ג'אז-רוק וכמובן - באך. בשנת 1994 יצא לראשונה 'מצב רוח' על גבי דיסק בחברת 'פונוקול', עם השיר 'דון קישוט' כבונוס פותח. "אני גם די אוהב את 'מצב רוח'. יש בו כל מיני דברים ראשוניים, אבל הוא אחד האלבומים הטובים והמעניינים שיצא לי לעשות, אפילו שהוא הראשון".
שם טוב לוי - האלבום 'מצב רוח' - 1976
שם טוב לוי עם להקת ששת - שני מצד ימין
המחצית השנייה של שנות השבעים סימנה מעבר אל תחום הג'אז-רוק, הפיוז'ן והרוק המתקדם האינסטרומנטלי. "התקליט 'ששת' הוא הראשון שלי מהתקופה הזאת - הם הושפעו מדברים בחו"ל וממוסיקה קלאסית שגדלתי עליה. עד 'ששת' לא היו דברים כאלה בארץ. כולם בלהקת ששת שמעו כל מיני דברים מבחוץ. גם בתקליט הראשון וגם באלבום של 'קצת אחרת' שומעים שם השפעות חזקות של רוק מתקדם. המושג "שיר" או "קטע אינסרומנטלי" לא לגמרי מוגדר ביצירות רוק מתקדם. שיר יכול להיות באמצע אילתור של רבע שעה, סולו אינסטרומנטלי. יש לי קטע שנקרא "טווס זהב" שבאמצ מופיע משפט ומשחקים אותו - זה לא מוגדר לגמרי, זה לא סטנדרטי. זה מתבטא גם בטקסט. בשיר סטנדרטי יש טקסט ויש לחן, היום בכלל זה מאוד ברור ומוגדר". "זה קצת חסר לי - אמנם היו כאלה שרצו לפרוץ בכוח למרות שלא היה מה להם מה להגיד. יש מוסיקה שנעשתה על ידי מישהו שהחליט להיות חכם או מעניין - אי אפשר להחליט על זה. גם לזה קראו רוק מתקדם. אני לא אהבתי את הכיוון הזה בז'אנר. קצת חסרים לי כיום אנשים כמו גרוניך ורכטר. יש להם תעודת זהות די ברורה. לא היה עד היום משהו בדיוק דומה. היום יש מוסיקה טובה, הרבה יותר נגנים והרבה יותר בתי ספר, והתקדמו מאוד מבחינת סאונדים והפקות ואולפנים, אבל למוסיקה חסרה זהות אישית. יש המון דמיון בין מה שכולם עושים. כולם משתמשים באותן תוכנות כמו 'פרוטולס' ו'קיובייס'. היום חסר לי משהו שיש לו תעודת זהות אישית". מוסיקה קלאסית, לעומת זאת, עדיין מעוררת אצל שם טוב לוי רגשות חזקים: "כשהייתי קטן, ניגנתי את רוב היצירות הקלאסיות לחליל, שמעתי המון יצירות סימפוניות וקאמריות. אני מכיר היטב את המוסיקה הקלאסית על כל תקופותיה - ממוסיקה עתיקה עד המאה העשרים. שמעתי ולמדתי באקדמיה של ת"א, רפרטואר 'כבד' מאוד של מוסיקה קלאסית. זה מחלחל. גם אהבתי הרבה מן היצירות שאני שומע. באך זה 'מלחין השבת' שלי - מבחינתי הוא 'קודש' לעומת חול, למרות שהוא מאוד דידקטי ומדויק. יש משהו ממגנט במוסיקה של באך - או שאתה מאזין לה, או שאתה לא". "אני מאוד אוהב את המלחינים של תחילת המאה העשרים, הם גם קרובים לרוק מתקדם: דביוסי, ראוול, פולנק, "אני גם אוהב מלחינים כמו ברטוק שקשורים לפולקלור שהם גדלו בו - מוסיקה עממית חזקה (Folk Music). גם אצלי אפשר להרגיש את ההשפעות העממיות והפולקלוריסטיות. אני לא מתכחש למקום שאני בא ממנו. דבוז'אק ו'סימפוניית העולם החדש', גם כן. כמובן גם מוצרט עם הקלילות שלו והגאוניות של הזרימה שלו - זה הורס אותי. גם מוסיקה מאוד עתיקה - פלסטרינה, למשל. מוסיקת כנסייות, מוסיקה ווקאלית. השיר 'הנסיך הקטן' (בביצוע שלישיית קצת אחרת) שכתבתי מושפע מהאיזורים האלו. זו מוסיקה מאוד מודאלית (מלשון 'מודוס'), לפני הרנסאנס, לפני הבארוק. זו מוסיקה שאני עדיין מאוד אוהב". בשנת 1995 הוציא שם טוב לוי את האלבום "בשביל הנשמה", המכיל עיבודים אינסטרומנטליים ליצירות פרוגרסיביות, ג'אז-רוקיות ופולקיות שכתב במשך השנים. בכפרך, צבעים, ריקוד ההוביטים, צלילת השלדג, סמבה צ'יק, מינואט מאת באך, בלוז ברה מינור, קטע שמי, שבע שמיניות - זה הפסיפס המוסיקלי שמאפיין את שם טוב לוי המלחין. "אני מחובר יותר לדברים מוסיקליים, פחות טקסטואליים. אני לא זוכר מילים, אני זוכר מוסיקה. ההשפעה היא מופשטת, לא רעיונית או מילולית. שם ההשפעה החזקה ביותר - צלילים ולא מילים". הראיון עם שם טוב לוי נערך במסגרת התחקיר לספר "רוק מתקדם משנות ה-60 ועד היום", בהוצאת 'מפה'. |
