גונג
Gong
הלהקה מזוהה עד היום בזכות השילוב הייחודי בין רוק פסיכדלי, רוק מתקדם ו"ספייס-רוק" (Space Rock), רוק-חלל המושפע מספרות מדע בדיוני.
דיויד אלן (Daevid Allen), אוסטרלי יליד 1938, הקים את גונג בשנת 1968 לאחר נסיון קודם עם להקת ה
קנטרברי "
סופט מאשין". במהלך חייה, עברה גונג אינספור גלגולים, שינויים פרסונליים והחלפות ז'אנרים עקב אילוצים, אופנות ומגמות עולמיות. גונג היתה אחת הראשונות שהוחתמו בלייבל "
ורג'ן" (Virgin) וכך זכתה להפצה מסחרית גדולה באנגליה, הזדמנות בעלת חשיבות מכרעת, שהבטיחה את השפעתם על הרכבים רבים בשנות השבעים ואילך.
המורשת המשמעותית של גונג היתה ונשארה "
טרילוגיית רדיו גנום". מדובר בשלושה אלבומים ("פליינג טיפוט", "איינג'לס אג" ו"יו") המגוללים את מסעותיו של "זירו דה הירו" (אפס הגיבור), כוכב-לכת עצמאי ושמו גונג, תחנת רדיו פירטית ושמה "רדיו גנום איניוויזיבל", דמויות ירוקות מעופפות בשם "פוט הד פיקסיז", ועוד ועוד. הנהגתו הכריזמתית של דיויד אלן, כישורי הגיטרה של
סטיב הילאג', מיומנויות התיפוף של
פייר מורלן (נפטר ב-2005), ותרומתם של דידייה מאלרב (כלי נשיפה) וטים בלייק (קלידים), הפכו את גונג להרכב חשוב בהתפתחות הרוק המתקדם הבריטי.
ב-1975 הודיע אלן שאיננו יכול לעלות על במה, וגונג נאלצה לשנות את הכיוון המוסיקלי שלה. בלי אלן בתור מנהיג, הפכה גונג בהדרגה להרכב
ג'אז-פיוז'ן בהנהגת פייר מורלן. הגיטריסט
אלן הולדסוורת' הצטרף לגונג בתקופה זו. האלבומים המפורסמים מתקופה זו הם "שאמאל", "גאזוס!" ו"אקספרסו שתיים". דיויד אלן, ביחד עם שותפתו-לחיים גילי סמיית', פצח בקריירת סולו עשירה, שבה המשיך לפתח את טרילוגיית רדיו גנום הפסיכדלית שלו. בשנות התשעים והאלפיים נרשמו מספר
איחודים קצרי-טווח של גונג, במקביל ליצירת תתי-הרכבים של גונג, תחת שמות שונים ומשונים.
מתוך כ-30 אלבומים שונים תחת השם "גונג", מומלץ להתחיל עם אלו מהתקופה הפרוגרסיבית:
