דרים ת'יאטר

Dream Theater

להקת ה"פרוגרסיב מטאל" המפורסמת ביותר בעולם, מאז שנות ה-90 ועד ימינו. היתה אחת הראשונות לשלב בצורה מודעת, אפקטיבית ומגובשת בין הוירטואוזיות של עולם ה'פרוגרסיב' (רוק מתקדם) ובין העוצמה של עולם ה'מטאל' (Heavy Metal) המודרני. כישוריו הטכניים והשכלתו המוסיקלית של הגיטריסט ג'ון פטרוצ'י, סוללת התופים המשוכללת של מייק פורטנוי, ויכולתו של ההרכב להלחין יצירות מלודיות ונגישות, איפשרה לדרים ת'יאטר לזכות בתמיכתה של חברת תקליטים גדולה, לככב באמצעי התקשורת וליצור לעצמה מוניטין של סופר-גרופ מודרני.


דרים ת'יאטר הוציאה שורה של אלבומים מרשימים, החל מ-1992 (Images and Words), האלבום שפרץ להם את הדרך אל הזרם המרכזי, והפך "אלבום זהב". למרות אלבומים טובים בהמשך כמו Awake משנת 1994 ו-EP בשם a Change of Seasons משנת 1995, חוותה הלהקה משבר יצירתי ומסחרי במחצית השנייה של שנות התשעים. היא יצאה ממנו מנצחת עם האלבום המופתי Scenes from a Memory משנת 1999. שנות האלפיים חיזקו את גרעין המעריצים הבינלאומי של הלהקה; האלבומים שבאו אחר כך המשיכו להימכר היטב, והביקוש להופעותיה הארוכות והאנרגטיות של הלהקה רק הלך וגבר.


שני קלידנים עזבו את דרים ת'יאטר במהלך פעילותה: קווין מור (עד 1994) ואחריו דרק שריניאן (עד 1999). במהלך המשבר הפרסונלי שתקף את הלהקה, הוקמה להקה דומה במסגרת פרויקט צדדי תחת השם "ליקוויד טנשן אקספרימנט", שהוציאה שני אלבומים אינסטרומנטליים. בעקבות הצלחת הפרויקט, צירפה הלהקה לשורותיה את הקלידן ג'ורדן רודס, וירטואוז בעל הכשרה קלאסית, גיבשה סופית את שורותיה, וחיזקה את מעמדה בתור אחד ההרכבים המייצגים של הרוק המתקדם המודרני.


ההצלחה המסחרית של דרים ת'יאטר עודדה מאות להקות פרוג-מטאל אחרות בכל העולם, כולל שוודיה, נורבגיה, הולנד, צרפת, אנגליה וכמובן ארה"ב. פרוגרסיב מטאל, כז'אנר עצמאי, התגבש סופית במחצית השנייה של שנות התשעים. להקות כמו פיין אוף סלביישן, אופת', סימפוני-אקס, שאדו גלרי, אריון, אנדרומדה, ונדן פלאס ורבות אחרות פיתחו את הז'אנר הלאה. גם להקת אורפנד לנד הישראלית מושפעת מדרים ת'יאטר. בתום 20 שנות קריירה, הופעות בכל העולם (אך לא בישראל), עשרה אלבומי אולפן ומספר הופעות בדיוידי, מעמדה של דרים ת'יאטר נותר איתן.


דרים ת'יאטר מכרה למעלה מ-8 מליון עותקים מאלבומיה במשך השנים. הופעותיה של הלהקה השתכללו מאוד עם השנים, התארכו מאוד (לעתים עד שלוש שעות) ושמרו על גיוון מתמיד בבחירת החומרים המבוצעים על הבמה. למרות ההצלחה המסחרית הגדולה, ההופעות המלאות, גרעין המעריצים החזק (ראו למשל את מועדון המעריצים הישראלי של דרים ת'יאטר) והתגובות הטובות לאלבומיה, הביקורת המרכזית כלפי דרים ת'יאטר היא שהיא חוזרת שוב ושוב על אותן הנוסחאות כדי לספק את ציפיות הקהל וחברת התקליטים שלהם.


באפריל 2008 הוציאה הלהקה את האוסף הראשון שלה, דיסק כפול המכיל 22 שירים מהשנים 1991-2005.